תיבת הקלפי לבוחר החרדי אינה דווקא מקום לביטוי האמון שהוא רוכש לנשוא ההצבעה, הוא אינו משלשל לתיבה דווקא את זהותו הפוליטית אלא יותר את ביטוי השתייכותו המגזרית, בשנים האחרונות אותו מתן ביטוי זהותי מתחיל להסדק, אם בעבר זהות ההצבעה הייתה אוטומטית למפלגות החרדיות, היום זה כבר לא מובן מאליו.
חשוב להבין, כי מגמת הסדקים החדשים נפערים בקרב החלק המודרני יותר במגזר החרדי, בדיוק מהסיבה האמורה לעיל על השתייכותה של ההצבעה לזהות מגזרית ופחות מפלגתית.
הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות, מהיעדר רבנים אשר משפיעים בצורה מובהקת בשנים האחרונות ועד התפתחותו של אותו מגזר במגרש הציבור הכללי היכול להשפיע גם על הצהרת הזהות החרדית.
בבחירות הקרובות ישנם שני מאפיינים שלכאורה השפיעו בצורה החזקה ביותר, הראשון הוא כמובן הקורונה, אשר העמידה את חברי הכנסת החרדים בעמדות כמעט בלתי אפשריות במובנים חרדים, בין נושא הקנסות שאיימו על בתי הכנסת והישיבות לבין השמירה על הוראות משרד הבריאות ועוד. המאפיין השני הוא היווצרות אלטרנטיבית חדשה בדמות הציונות הדתית בראשותו של בצלאל סמוטריץ', שאמנם היא אינה מפלגה חרדית, אך היא יותר 'חרדית' ממפלגת ימינה של בנט אשר מצטיירת כדתית לאומית הארד קור, כך שאת ההצבעה לסמוטריץ' אותו חרדי לא משייך לקריאת תיגר על השתייכותו המגזרית כבעבר אלא יותר כאלטרנטיבה.
לאור כל ההתרחשויות האמורות, יצאנו בסקר במגזר החרדי עם שאלות בוערות וגילינו כמה נתונים מאוד מעניינים.
המנדטים האבודים
בסקר, יהדות התורה זוכה לכ-7 מנדטים בקרב הציבור החרדי וש"ס זוכה לעוד ארבעה, את השאר האחרונה מקבלת מציבור מסורתי. יחד עם זאת, הנתונים המעניינים ביותר מתייחסים דווקא לכאלה שאינם בטוחים שיצביעו למפלגות חרדיות ולכאלה שבטוחים שלא. ישנו פוטנציאל של כ-3 מנדטים מהמגזר החרדי שלא בוודאות יגיעו אל המפלגות החרדיות, שכן המצביעים מתלבטים לאיזו מפלגה להצביע או אפילו מצהירים בגלוי כי לא מתכננים לשלשל כל פתק בקלפי ביום הבחירות.
נתוני הסקר מצביעים על כך ש-50 אחוזים מהמתלבטים אמנם מסמנים את המפלגות החרדיות כאופציה המועדפת, אבל במקום השני במירוץ ניצבות ׳הליכוד׳ בה פועל כבר מזה מספר מערכות בחירות תא חרדי, ומיד אחריה מפלגת ׳הציונות הדתית׳ בעלת האוריינטציה החרד"לית. באופן מפתיע אולי, גדעון סער לעומת זאת לא זוכה לאמון מהבוחר החרדי כך שאפילו בקרב המתלבטים הוא מקבל אחוזים זניחים מהקולות.
בין ימין למרכז
העובדה שמפלגתו של סמוטריץ' ו׳הליכוד׳ זוכות לאמון המצביע החרדי, אינה מפתיעה. הרחוב החרדי ברובו ימני כשהזרם הספרדי הוא הימני ביותר ולאחר מכן הזרם החסידי. הזרם הליטאי, שהוא הפחות ימני מבין הזרמים, מתפלג בין הימין למרכז, מה שאומר שכמעט ואין בו נטייה שמאלה על המפה הפוליטית.
'הליכוד', שהיא המפלגה שנמצאת בההעדפה השנייה בקרב המתלבטים, זוכה להצבעת אמון נוספת כש-40 אחוזים מקרב העונים על הסקר סבורים כי על המפלגות החרדיות להמשיך וללכת עם נתניהו. אחוז בודד בלבד רואה בגדעון סער את המועמד בו יש לתמוך לראשות הממשלה, אך יחד עם זאת, לו במפלגת 'תקווה חדשה' בוחנים את הנתונים בשטח, הם יכולים להתעודד כיון שכ-30 אחוזים מהמשיבים טוענים כי יש לשקול לתמוך בסער, כלומר לא להבטיח את התמיכה בו, אבל כן רואים בו מועמד אופציונלי לראשות הממשלה.
