הצבעה ללא זהות

הצבעת הבחירות במגזר החרדי בשנים האחרונות שונה מקודמותיה, נתונים מפתיעים מראים על סיבות לדאגה, על זליגה חדשה, ועל שביעות רצון מהנציגים שנויה במחלוקת. מי תהיה המפלגה הגדולה לאחר יהדות התורה וש"ס? מי המפלגה שאחראית על חלק מהסדקים שנפערו? ומה דעתם של הבוחרים החרדים על גדעון סער לראשות הממשלה?

תיבת הקלפי לבוחר החרדי אינה דווקא מקום לביטוי האמון שהוא רוכש לנשוא ההצבעה, הוא אינו משלשל לתיבה דווקא את זהותו הפוליטית אלא יותר את ביטוי השתייכותו המגזרית, בשנים האחרונות אותו מתן ביטוי זהותי מתחיל להסדק, אם בעבר זהות ההצבעה הייתה אוטומטית למפלגות החרדיות, היום זה כבר לא מובן מאליו. 

חשוב להבין, כי מגמת הסדקים החדשים נפערים בקרב החלק המודרני יותר במגזר החרדי, בדיוק מהסיבה האמורה לעיל על השתייכותה של ההצבעה לזהות מגזרית ופחות מפלגתית.

הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות, מהיעדר רבנים אשר משפיעים בצורה מובהקת בשנים האחרונות ועד התפתחותו של אותו מגזר במגרש הציבור הכללי היכול להשפיע גם על הצהרת הזהות החרדית.

בבחירות הקרובות ישנם שני מאפיינים שלכאורה השפיעו בצורה החזקה ביותר, הראשון הוא כמובן הקורונה, אשר העמידה את חברי הכנסת החרדים בעמדות כמעט בלתי אפשריות במובנים חרדים, בין נושא הקנסות שאיימו על בתי הכנסת והישיבות לבין השמירה על הוראות משרד הבריאות ועוד. המאפיין השני הוא היווצרות אלטרנטיבית חדשה בדמות הציונות הדתית בראשותו של בצלאל סמוטריץ', שאמנם היא אינה מפלגה חרדית, אך היא יותר 'חרדית' ממפלגת ימינה של בנט אשר מצטיירת כדתית לאומית הארד קור, כך שאת ההצבעה לסמוטריץ' אותו חרדי לא משייך לקריאת תיגר על השתייכותו המגזרית כבעבר אלא יותר כאלטרנטיבה.

לאור כל ההתרחשויות האמורות, יצאנו בסקר במגזר החרדי עם שאלות בוערות וגילינו כמה נתונים מאוד מעניינים.

המנדטים האבודים

בסקר, יהדות התורה זוכה לכ-7 מנדטים בקרב הציבור החרדי וש"ס זוכה לעוד ארבעה, את השאר האחרונה מקבלת מציבור מסורתי. יחד עם זאת, הנתונים המעניינים ביותר מתייחסים דווקא לכאלה שאינם בטוחים שיצביעו למפלגות חרדיות ולכאלה שבטוחים שלא. ישנו פוטנציאל של כ-3 מנדטים מהמגזר החרדי שלא בוודאות יגיעו אל המפלגות החרדיות, שכן המצביעים מתלבטים לאיזו מפלגה להצביע או אפילו מצהירים בגלוי כי לא מתכננים לשלשל כל פתק בקלפי ביום הבחירות.

נתוני הסקר מצביעים על כך ש-50 אחוזים מהמתלבטים אמנם מסמנים את המפלגות החרדיות כאופציה המועדפת, אבל במקום השני במירוץ ניצבות ׳הליכוד׳ בה פועל כבר מזה מספר מערכות בחירות תא חרדי, ומיד אחריה מפלגת ׳הציונות הדתית׳ בעלת האוריינטציה החרד"לית. באופן מפתיע אולי, גדעון סער לעומת זאת לא זוכה לאמון מהבוחר החרדי כך שאפילו בקרב המתלבטים הוא מקבל אחוזים זניחים מהקולות.

בין ימין למרכז

העובדה שמפלגתו של סמוטריץ' ו׳הליכוד׳ זוכות לאמון המצביע החרדי, אינה מפתיעה. הרחוב החרדי ברובו ימני כשהזרם הספרדי הוא הימני ביותר ולאחר מכן הזרם החסידי. הזרם הליטאי, שהוא הפחות ימני מבין הזרמים, מתפלג בין הימין למרכז, מה שאומר שכמעט ואין בו נטייה שמאלה על המפה הפוליטית.


'הליכוד', שהיא המפלגה שנמצאת בההעדפה השנייה בקרב המתלבטים, זוכה להצבעת אמון נוספת כש-40 אחוזים מקרב העונים על הסקר סבורים כי על המפלגות החרדיות להמשיך וללכת עם נתניהו. אחוז בודד בלבד רואה בגדעון סער את המועמד בו יש לתמוך לראשות הממשלה, אך יחד עם זאת, לו במפלגת 'תקווה חדשה' בוחנים את הנתונים בשטח, הם יכולים להתעודד כיון שכ-30 אחוזים מהמשיבים טוענים כי יש לשקול לתמוך בסער, כלומר לא להבטיח את התמיכה בו, אבל כן רואים בו מועמד אופציונלי לראשות הממשלה.

המתלבטים

האם ייתכן שהנתונים מצביעים על כך שהמפלגות החרדיות אכן מאבדות כוח? ניתן להניח שברמה מסוימת התשובה היא כן. שימו לב לנתונים המסקרנים הבאים: כ- 76% מהמצביעים למפלגות חרדיות ימשיכו להצביע למפלגה חרדית, אבל כ-9 אחוזים מהמשיבים שהצביעו בעבר למפלגות חרדיות, מתלבטים כיום למי להצביע (כמעט 50,000 מצביעים). ניכרת זליגה של מצביעים החוצה אל מפלגות אחרות, והמפלגות החרדיות צריכות להיות מעט מודאגות, כיוון שיחד עם הזליגה, לא נראית כמעט תנועה פנימה של מצביעים שבעבר הצביעו למפלגה שאינה חרדית בעבר שיצביעו בסבב הזה למפלגה חרדית.

משבר הקורונה

לשאלת ההתמודדות במשבר הקורונה נראה כישנה משמעות ישירה להצבעה, מהנתונים עולה כי כמעט 30 אחוזים מהציבור החרדי מגדיר את התמודדות הנציגים שלהם בכנסת כגרועה או גרועה מאוד, ועוד 20 אחוזים מגדירים אותה כבינונית בלבד.

המשמעות לכך היא שרק 37 אחוזים מאלה שהגדירו את התפקוד של הח"כים החרדים כ"גרוע מאד" יצביעו למפלגת ׳יהדות התורה׳, לעומת כ-65 אחוזים מאלו שציינו את התפקוד כ"טוב מאד". העובדה שהיו לא מעט שהגדירו את התפקוד כגרוע צריכה להוות תמרור אזהרה רציני למפלגות, שככל הנראה גם ככה מאבדות מצביעים לטובת מפלגות כמו 'הליכוד' ו'הציונות הדתית'.

 

ההפתעה הנוספת שעולה מהסקר היא פנים חרדית, כך שבמקרה ומפלגת יהדות התורה תרוץ כשתי מפלגות נפרדות, דגלת התורה כמזוהה עם הציבור הליטאי ואגודת ישראל עם הציבור החסידי, תזכה דגל התורה הליטאית ב-47 אחוזים מקולות המצביעים, בעוד אגודת ישראל החסידית תזכה ב-42 אחוזים מהקולות בלבד.

שתף פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לענין אותך גם...