0774448022

service@askaria.co.il

איך הסגרים השפיעו על חדירת החיבור לאינטרנט במגזר החרדי?

משפחת לוי גרה במודיעין עילית, היא נחשבת "חרדית קלאסית". אב המשפחה לומד בכולל בבוקר, ומוסר שיעורים פרטיים אחר הצהריים, האמא עובדת כמתכנתת במרכז פיתוח של חברה גדולה הפועלת בעיר, וארבעת ילדיהם לומדים בחיידרים ובגנים העירוניים. במהלך הסגר הראשון של הקורונה, נשברה אצל משפחת לוי מוסכמה משמעותית – הם הכניסו לביתם מחשב עם חיבור לאינטרנט. המחשב נגיש רק להורים, והחיבור לאינטרנט מבחינתם, הוא סוד שהילדים לא יודעים. החיבור הוא באמצעות נט-סטיק (קושחה סלולרית המתחברת ב-USB), שנשלף בכל פעם ומוחבא בארון. האינטרנט מאפשר לאם לעבוד מהבית, ולאב להתעדכן במיילים ששולחת עיריית מודיעין עילית עם נתונים מעודכנים על הקורונה ושירותים עירוניים רלוונטיים.

האם משפחת לוי מספרת את הסיפור של המגזר החרדי כולו והשינויים שהוא עובר במהלך הקורונה, או שמדובר ביוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל? ואם אכן זוהי תופעה רחבה, האם יש לה משמעויות והשלכות רחבות יותר, או שמדובר ב"פיק" נקודתי והכל יחזור לקדמותו מיד עם סיום משבר הקורונה? שאלות אלו עמדו בבסיס המחקר שלנו, כמו גם הניסיון להבין השלכות החברתיות שהתרחשו בעקבות הקורונה. אז האם הקורונה שינתה משהו במגזר החרדי?

למה זה מעניין?

המחקר שביצענו בא לתת תמונת מצב של השפעת הקורונה על חדירת השימוש באינטרנט למגזר החרדי. לשימוש באינטרנט ישנן השלכות רבות על החברה החרדית: הוא מביא לשינויים צרכניים, חברתיים ואולי אף  פוליטיים. במאמר זה נביא את עיקרי תוצאות המחקר, ודרכם ננסה להבין מהן ההשלכות המיידיות וקצרות הטווח, ומהן ההשפעות שתישארנה לאורך זמן.

נתחיל מהסוף, הקורונה לא הביאה בחובה מהפכה, במובן של היפוך מגמות, אלא האיצה מגמות קיימות של עליה בשימוש ובחיבור של משקי בית חרדים לאינטרנט. אמנם שליחי וולט לא החלו לדהור בחוצות בני ברק, אך בהחלט הקניות ברשת במגזר צמחו באופן משמעותי מאד בתקופת הקורונה. ומטבע הדברים, גם אם סיבת ההתחברות העיקרית היא עבור גישה לאתרים שימושיים (קופ"ח, בנקים וכו'), בחלק גדול מהמקרים לאחר ההתחברות ייעשו שימושים נוספים ברשת. והשינוי הזה הוא כאן כדי להישאר, 91% מהמשתמשים ברשת ימשיכו להשתמש בה בעתיד.

החיבור והשימוש באינטרנט – תמונת מצב

אז כמה האינטרנט נפוץ היום במגזר? 44% מחוברים לאינטרנט בתשלום (קווי, או נט-סטיק סלולארי), אך כ-66% משתמשים באינטרנט (מתוכם 6.6% משתמשים במייל בלבד), כלומר, ל-22% מהמגזר יש נגישות לאינטרנט מחוץ לביתם, כמו למשל במקום העבודה או בנקודת שירותי משרד חיצוניים הנפוצים במגזר החרדי (ה"קפה אינטרנט" החרדי, רק בלי קפה. אלו משרדים ייחודיים אשר השימוש בהם הוא לפי שעות, ואנשים מגיעים לשם כדי לעשות שימוש בחיבור האינטרנטי, וכך נמנע הצורך להכניס אינטרנט הביתה). מבין המחוברים לאינטרנט, כ-23% מתחברים באמצעות נט-סטיק – התקן גלישה סלולרי המתחבר למחשב, ברוב המקרים באמצעות ספקי שירות מסוננים. כ-34% לא עושים כלל שימוש באינטרנט.

מחוברים לאינטרנט בתשלום
שימוש באינטרנט

איך השפיעה הקורונה על ה"אינטרנטיזציה" במגזר?

כדי להבין מה הייתה השפעת הקורונה, בדקנו מתי חל הגידול בחיבור לרשת. 28% מהמחוברים התחברו בשנה האחרונה, ובסה"כ בשנה זו חל גידול של 39% במספר המחוברים לאינטרנט במגזר. מבין המתחברים בשנה האחרונה, 46.5% התחברו בעקבות משבר הקורונה. הקבוצות בולטות בקרב המתחברים בתקופת הקורונה, הן חסידים (קבוצה שמרנית יותר ומסוגרת יותר), צעירים ושמרנים. כלומר, הקורונה הכריחה את הקבוצות היותר "נוקשות" בהתנגדותן לחידושים, לאמץ את השימוש ברשת.

חיבור לראשונה:

איך האינטרנט ישפיע על המגזר החרדי?

מבין המשתמשים באינטרנט (66%) רוב מוחלט עושה שימוש במייל (81%) ובאתרים ואפליקציות חיוניים (57%), כמו למשל בנקים, קופ"ח ומשרדי ממשלה. שימושים פרקטיים ויומיומיים שפחות משמעותיים מבחינה חברתית או צרכנית. הנתונים המעניינים בעינינו הם: למעלה ממחצית מהמשתמשים (53%) צורכים חדשות ומידע כללי, 43% משתמשים עבור עבודה מהבית, כ-34% עבור רדיו ומוזיקה, וכ-16% עבור לימודים.

מבחינה צרכנית, אמנם רכישת בגדים מעליאקספרס, נקסט ושאר אתרי מכירות ברשת, היא לא תופעה חדשה, סימני הלוגו של אתרים אלה מתנוססים על רוב חבילות הדואר שבכל הריכוזים החרדיים, אך הקורונה הגדילה את מגמת הרכישות ברשת עוד יותר, ומגמה זו התרחבהלתחומים נוספים. לפי המחקר, שיעור הרוכשים מזון באינטרנט עלה בתקופת הקורונה ב-52% ועומד על 13.5% מכלל האוכלוסייה ו-21.1% מבין המשתמשים באינטרנט.

מבחינה חברתית-פוליטית, צריכת החדשות מהרשת (53%) יש בה אלמנט של "פריצת החומות", אם כי לא במידה הקרובה למיטוטן. אמנם ישנם אתרי אינטרנט חרדיים גדולים ועדכניים (חלקם נחשבים לאתרים מהגדולים בישראל), כך שלכאורה האוטונומיה החרדית יצרה את מקבילתה בעולם הוירטואלי, אך בכל זאת, הסטנדרטים של התקשורת הדיגיטלית נחשבים לפתוחים ונועזים יותר לעומת עיתונות הפרינט החרדית. כלומר, המעבר לצריכת חדשות ברשת איננו מהפכני ממש, אך הוא בהחלט מהווה תזוזה על הסקאלה לכיוון הפתיחות.  

השימוש באינטרנט עבור לימודים (כ-16%), גם הוא נושא בחובו רוחות של שינוי. רכישת ידע מקצועי דורשת התאמות ומגבלות רבות, כמו למשל מחיר, נגישות, נסיעות, התאמה לזמני עבודה וכו'. האפשרות לרכוש ידע מקצועי מהבית ובזמנים הנתונים לבחירתו של כל אחד, יכולים לאפשר נגישות טובה יותר, ולהקל את רכישת הידע לאנשים נוספים.

האם כניסת חרדים נוספים לרשת תביא גם שינוי תרבותי?

שינויים תרבותיים הם לב החשש של הקהילה השמרנית מפני החשיפה לרשת, ורוב החרדים שמתחברים מגבילים את החשיפה לתכנים תרבותיים, באמצעות מנגנוני חסימה. לפי נתוני המחקר, 45% מהמשתמשים עושים שימוש ברמת סינון נוקשה מאד, אשר מאפשרת גישה לאתרים חיוניים בלבד (כלומר, הכל חסום למעט אתרים ספציפיים שפתוחים), מתוכם כ-21% משתמשים במייל בלבד. כ-33% עושים שימוש במנגנון חסימה נוקשה פחות (הכל פתוח למעט מה שחסום), אשר חוסם אתרים בעלי תכנים בעייתיים לשומרי מצוות. כעשרים אחוזים עושים שימוש ברמת חסימה בסיסית מאד או ללא חסימה כלל.

על פי תשובות המשתתפים במחקר, השימוש לצרכי תרבות הוא נמוך למדי, כ-6% בלבד גולשים עבור סרטים ותכניות בידור (נעיר כאן שיתכן שנתון זה נמוך מתוצאות האמת, בגלל רציה חברתית של המשיבים, שאינם מרגישים בנוח לספר שהם עושים שימוש בידורי באינטרנט). השימוש עבור תכנים לילדים גבוה יותר עם כ-13%. כאמור, השימוש עבור האזנה לתכניות רדיו ומוזיקה הוא גבוה יותר, עם כ-34%, אך הרדיו והמוזיקה כשלעצמם נמצאים בתפוצה רחבה יחסית במגזר מזה שנים רבות ללא היזקקות לאינטרנט לשם כך, כך שקפיצת המדרגה במעבר לצריכתם באינטרנט במקום בנגני mp3 שאינם מחוברים, איננה דרמטית. כלומר, השימוש התרבותי ברשת הוא בהיקף מצומצם מאד, והחשדנות כלפיו גבוהה.

מאפייני הסינון

רמת הסינון האינטרנט הביתי

האם זה שינוי זמני?

המשך חיבור לאינטרנט

"מלחמת המפרץ הכניסה את הרדיו למגזר החרדי, ומאז הוא נשאר, והקורונה מכניסה את האינטרנט" למגזר החרדי", התבטא לאחרונה איש תקשורת חרדי. אז האם אכן אפקט הקורונה כאן כדי להישאר, או שהחיבור לרשת הוא תופעה זמנית? מרבית המשיבים לסקר המחוברים לאינטרנט כיום, השיבו כי ימשיכו כך בעתיד (91%). אלה החושבים להפסיק את השימוש ברשת מנו בשיקוליהם ירידה ברוחניות, השפעה שלילית על הילדים, חוסר צורך או שיקולים חברתיים. בכל מקרה, נראה כי ה"נאמנות" של המשתמשים באינטרנט גבוהה מאד. המשמעות היא, שהאינטרנט כאן במגזר החרדי כדי להישאר. לא מדובר בתופעה זמנית, אלא באימוץ מאוחר של הרגלי שימוש ברשת בדומה למגזר הכללי. כל זה תוך התאמה לצרכים ולתרבות החרדית, חסימה של אתרים בעייתיים, ומניעה של צעירים ונוער מגישה לרשת.

ככל שהשימוש ברשת מתרחב במגזר החרדי, כך השימוש בו הופך מותאם יותר ו"ידידותי ומתחשב" יותר באדם החרדי, וגם ההתנזרות ממנה הופכת לקשה יותר ו"יקרה" יותר. זוהי תנועת מספריים של הטרנד, אשר יש בה מחד תמריץ לאמץ את האמצעי החדש שהוא כשר ונוח ו"כולם מצטרפים", ומאידך אי אימוצו יכול להקשות על החיים. לכן, סביר להניח שקצב ההצטרפות לרשת ימשיך ויגדל בשנים הקרובות.

גם כאן, זה נוח ואפשרי להתנזר מהשימוש ברשת כל זמן שזה הנוהג הרווח בקהילה, אבל כאשר השימוש ברשת נעשה נפוץ יותר וקונה אחיזה בקרב בעלי העסקים (ובמשפחות ענפות), ההימנעות ממנה הופכת למורכבת יותר, יקרה יותר, פוגעת בתחרותיות העסקית ויוצרת תחושת "מחוץ לעניינים". לכן, סביר להניח שמגמה זו, שלהצטרפות חרדים לשימוש ברשת האינטרנט, תהיה עקבית ומתמשכת.

אפקט הקורונה

אז אכן, לפי המחקר, משפחת לוי מספרת את סיפורם של אלפי משפחות במגזר החרדי. הקורונה האיצה מגמות אשר יש להן השפעות רוחב על הרגלי צריכה רבים, ויש לכך משמעויות כלכליות לא מבוטלות,  מנגד, היא לא  הביאה מהפכה של ממש. השינויים שנוצרו הם כאן כדי להישאר, הגלגל קרוב לוודאי לא ייסוב אחור. במיוחד שמנגנוני חסימה והתאמה של הרשת למגזר החרדי הולכים ונעשים נפוצים יותר וזולים יותר, ובד בבד ההתנזרות מהרשת הופכת למורכבת יותר. המגזר החרדי לא מתפרק בפני האינטרנט, אלא מתאים את האינטרנט אליו עם סייגים שונים.

 

 

 

שתף פוסט זה

21 תגובות

  1. הציבור החרדי צורך אינטרנט גם אם לא במישרין באכיפין למשל אם צריך מסמכים מהרשויות כמו ביטוח לאומי וכיו"ב נכנסים לאתרים ושם באופן מקוון שולחים טפסים כמו שקרה בתקופת הקורונה לפני שנתיים שאנשים נכנסו לחל"ת ועידכנו את ביטוח לאומי ומשרד התעסוקה, לכך נגיע למסקנה שרוב ככול הציבור החרדי משתמש באינטרנט אם לא קבוע אז כשמצטרך לכך. תודה

    1. אברהם, אכן במקרים מסוימים רובו המוחלט של המגזר משתמש באינטרנט, אך עדיין ישנם חלקים לא מבוטלים שלא משתמשים כלל. ולצורך עדכון בטל"א, האישה / חברים עדכנו עבורם..
      כך עולה מהמחקרים שלנו

      1. הי. אשמח להבין לגבי משתמשים במייל בלבד 6.6 אחוז זה מכלל כל המוגדרים כחרדי או שזה מתוך החרדים שמחוברים לאינטרנט?

  2. חלק גדול מהציבור משתמש במישרין או בעקיפין באינטרנט, כשהוא זקוק לזה באתרי הממשל וכדו'.

  3. נראה שחלק מהנתונים סותרים
    תחת הכותרת :החיבור והשימוש באינטרנט – תמונת מצב
    כתוב שיש 6.6% שמשתמשים במייל בלבד מתוך 66% שמשתמשים באינטרנט
    אבל בגף מתחת נראה שזה מתוך כלל הנסקרים.

    ותחת הכותרת: מאפייני הסינון
    מופיע גרף עם 9.4% מייל בלבד

    תחת הכותרת: האם כניסת חרדים נוספים לרשת תביא גם שינוי תרבותי?
    נכתב 21% שימוש במייל בלבד

    1. הי ישראל
      אכן, זה קצת מבלבל:
      נדמיין כמה עיגולים, האחד בתוך השני.
      העיגול הגדול / החיצוני ביותר הוא כלל האוכלוסייה, 100% המשיבים לסקר. מתוך העיגול החיצוני הזה ישנם 6.6% שעושים שימוש במייל בלבד.
      העיגול הבינוני / הפנימי יותר הוא "אוכלוסיית משתמשי האינטרנט" (שהיא כ- 67% מהאוכלוסייה החרדית כולה) מתוך אוכלוסייה זו, 9.4% משתמשים במייל בלבד.
      העיגול הקטן / הפנימי ביותר הוא "אוכלוסיית משתמשי האינטרנט המחמיר" המונה כ 45% מכלל משתמשי האינטרנט (ומונה כ30% מכלל האוכלוסייה החרדית), מתוכה משתמשי המייל מונים כ21%.

      הנה לינק להורדת המחקר שלנו, מ2020.

  4. א. אשמח לדעת מה המטרה שלכן למחקרים אילו לצורך העיניין מכון ברקדייל מכון מחקר תחת חברת בת של ארגון הג'וינט JDC עורך מחקרים ממשלתיים מטעם משרדי ממשלה שונים ומטרתו להבין וללמוד על האולוסיה וכן לדעת אילו נקודות חולשה יש לשפר וכו ….. ואלו מכון מחקר זה מה מטרתו?

    ב. וכן אם אתן שואלים רק חרדים מדוע לא נשאל ברמת ההשכלה לאברך חרדי שנבחן לרבנות רמת ההשכלה שלו כתואר ככול התארים מדוע אין אופציה כזו?

    1. שלום אפרת
      ראשית, חשוב להבדיל בין חברת אסקריא שהיא חברה מסחרית, לבין עמותות וגופים ללא כוונת רווח, שמטרתן לקדם אג'נדה.
      לקוחותינו הם כלל התעשייה: גופים מסחריים, משרדי ממשלה, עמותות ועוד.

      שנית, לכל שאלה ישנה מטרה מסוימת, רמת השכלה למשל יכולה להיות רק בהקשרי אקדמיה לצרכים מסוימים. במחקרים אחרים אנו צוללים לעומק נושאי תעסוקת אברכים, ושם ישנה משמעות לרמת ההשכלה כגון לימודי רבנות, דיינות ועוד.

      אבי | צוות אסקריא

      1. שלום רב
        ראשית גילוי נאות – אין לי כל קשר לחב' אסקריא
        כשגילתי את החב' הנ"ל שמגיעה מתוך הציבור החרדי – הבנתי עד כמה זה חסר בציבור שלנו
        ראינו את זה בתחילת הקורונה שלא ידעו איך לפנות למי לפנות מתי לפנות וכמה לפנות לציבור שלנו.
        כשקמה חברה כזאת ויודעת איך לפנות והיכן לגעת וללחוץ, בעז"ה יביא תועלת לציבור כולו ובמיוחד מול הגופים הממשלתיים הכללים.
        וברור שעדיין יש להם עוד נישות שצריך להכיר בתוך הציבור החרדי ובמיוחד החסידי
        בהצלחה רבה לכולם

  5. תודה רבה,
    אני רוצה להוסיף על החלק התיאורטי
    שהחברה החרדית אינה חוששת מפני שימוש באינטרנט בגלל "חשיפה לשינויים תרבותיים" כפי שהגדרתם, או להלן הציטוט –

    "שינויים תרבותיים הם לב החשש של הקהילה השמרנית מפני החשיפה לרשת",

    אלא יותר בגלל הבעייתיות שבתכנים המופיעים באינטרנט פרוץ כמו לשון הרע, רכילות, חוסר צניעות, התמכרות, פגיעות ברשת, תמונות, שיח ותרבות שאינם הולמים את השיח וההשקפה החרדית, וכדומה.
    שימוש באינטרנט מסונן ומפוקח ברמה מהודרת לא נאסר על ידי הרבנים, לצרכי עבודה לימודים או צרכים חיוניים אחרים.

    חשוב לדייק, בכדי לנסות הלבין את הרצוינל היושב מלפני ומאחורי הדברים.

    1. הי רחל
      תודה על תגובתך

      שינויים תרבותיים כוללים אלמנטים שציינת כמו שיח ותרבות. כמובן שישנם נושאים נוספים החשובים לא פחות.
      הנקודה החשובה כפי שעולה מהממצאים היא שהאינטרנט לא משנה את המגזר, להיפך – המגזר מאמץ את האינטרנט באופן שהוא מעוניין, עם שמירה וגדרים מרחיקים כגון אינטרנט מסונן.

  6. אני לא מצליח להבין את הרעיון של הסקרים האלו, הרי כל מי שנרשם לסקרים הוא כבר מייצג אוכלוסיה מסויימת בציבור החרדי….
    וחוץ מזה, מי שהתחיל להשתמש באינטרנט, מראש לא היה מספיק חזק עם זה שאין לו אינטרנט בבית ולכן בכל מקרה היה מתחבר לאינטרנט, אם לא הקורונה היה מוצא תירוץ אחר….

    1. הי ינאי
      הסקרים שלנו מבוצעים במספר דרכים: דגימה טלפונית, דגימה אינטרנטית (באמצעות הפאנל שלנו), דגימת שטח ועוד.
      סקר זה בוצע בדגימה טלפונית בקרב כלל האוכלוסייה החרדית.

  7. את מי שאלתם?
    כמה אנשים שאלתם?
    לערוך סקר אינטרנט בתוככי אנשים שמתנזרים ממנו וגם אם לא הם מסתירים את זה-
    איך אפשר לדעת אם זה אמין

  8. איך זה הגיוני שכל כך הרבה אחוזים מהמשיבים השיבו שהם לא משתמשים באינטרנט כלל. כאשר הם ענו לסקר הם השתמשו באינטרנט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עשוי לענין אותך גם...

Uncategorized

הצבעה ללא זהות

הצבעת הבחירות במגזר החרדי בשנים האחרונות שונה מקודמותיה, נתונים מפתיעים מראים על סיבות לדאגה, על זליגה חדשה, ועל שביעות רצון מהנציגים שנויה במחלוקת. מי תהיה המפלגה הגדולה לאחר יהדות התורה וש"ס? מי המפלגה שאחראית על חלק מהסדקים שנפערו? ומה דעתם של הבוחרים החרדים על גדעון סער לראשות הממשלה?

קרא עוד »
Uncategorized

איך להפסיד שני מיליון שקלים ממחקר שגוי על החברה החרדית?

יהושע הוא שף המתמחה במסעדות בשריות, יש לו באזור המרכז שלוש מסעדות ברמה גבוהה, עם כשרות "עממית" של הרבנות. הוא הבחין שעם ציבור לקוחותיו נמנים הרבה חובשי כיפות, אך לא כיפות שחורות.
מכיון שכל המנות שלו הן ממילא כשרות, הוא החליט להשקיע ולפתוח מסעדה יוקרתית למגזר החרדי, עם כשרות מהודרת ובאזור סמוך לבני ברק. 

קרא עוד »